. אורי ברקו הודח אמש מ"הכוכב הבא לאירוויזיון" והפך למודח השלישי של העונה, במהלך פרק שהתנהל בקו יחסית רגוע וברור.
ברקו נכנס לתחרות עם נתונים טובים: קול נקי, גישה מוזיקלית בוגרת ונוכחות שלא מחפשת לרצות בכוח. לאורך הדרך הוא הציג יציבות, אבל בתחרות שבה הרף עולה מפרק לפרק, יציבות לבדה לא תמיד מספיקה. הביצוע האחרון שלו היה בסדר, מקצועי, אך כזה שלא הצליח לבלוט מול שאר המתמודדים על הבמה.
ההדחה שלו התקבלה באופן ענייני גם באולפן וגם מחוץ לו. בלי גל תגובות יוצא דופן ובלי תחושת עוול קולקטיבית. במילים פשוטות: זו הייתה הדחה צפויה יחסית בתוך שלב שבו כבר אין מקום לטעויות קטנות.
חשוב לומר ביושר, אורי ברקו לא הודח כי היה חלש, אלא כי אחרים הצליחו לייצר רגע טלוויזיוני חזק יותר. בתוכנית כמו "הכוכב הבא", שבה מחפשים גם קול וגם סיפור וגם רגע, לפעמים מי שמביא מוזיקה נקייה ולא עטופה בדרמה נשאר מאחור.
עבור ברקו, המסע בתוכנית אולי הסתיים מוקדם, אבל החשיפה כבר כאן. מי שעקב אחריו לאורך הפרקים יודע שיש לו בסיס טוב להמשך, גם בלי האירוויזיון. לא כל מתמודד חייב להגיע לגמר כדי לצאת מנצח, לפעמים עצם הנוכחות על הבמה הגדולה היא נקודת פתיחה.
והמירוץ? הוא ממשיך הלאה, עם פחות מתמודדים ויותר לחץ. המודח השלישי כבר מאחור, והשלבים הבאים צפויים להיות חדים הרבה יותר.
