רגע אחרי שהודח והפך למושבע הראשון, השורד עמרי גלבוע בפוסט פרידה מהמסע שניקרא "הישרדות"
עמרי גלבוע: "יש רגעים שהחיים מתכנסים לנקודה אחת קטנה, כמעט בלתי נראית. חצי שנייה. נשימה אחת. וזה מה שמפריד בין ניצחון להדחה, בין חלום למציאות. אני עמדתי שם, מול הלהבות שטיפסו אל החבל, מול כל מה שבניתי עליו מהרגע הראשון שדרכתי על החול של האי. ניצן,מתמודד ראוי הצליח לשרוף את החבל חצי שנייה לפניי ואני מפרגן לו. החבל נשרף אבל לא החלום. זה רגע שכולו גאווה.
המסע שלי בהישרדות היה מסע אל תוך עצמי. אל כל השכבות שפשטתי לא רק על האי, אלא מולכם, הצופים. אסטרטגיה מתוכננת, מהלכים מחושבים, משחק ספורטיבי, רגשות גולמיים שזרמו כמו נהר שאין לעצור. לא הסתרתי דבר, כי האמת תמיד חזקה יותר מהמשחק.
הייתי שם עם אילנה, אהבת חיי. היינו שותפים לא רק למשחק אלא לרגעים הגדולים של המסע הזה. כשהיא הודחה, נשברתי. אבל מהשבר הזה צמחתי אחרת. למדתי שמי שבאמת רוצה לגדול, צריך לדעת להתרומם גם מהמקומות הנמוכים ביותר.
אני לא מתחרט על דבר. הדרך שלי הייתה נכונה בעיניי. ההחלטות שלי, המהלכים, כל צעד – הם חלק ממי שאני. הרי מי שלא יודע להפסיד בכבוד לעולם לא יידע איך לנצח באמת.
הישרדות היא רק משחק. החיים האמיתיים נמצאים במה שאנחנו לוקחים איתנו ממנו. בתחושת המסוגלות, באמונה שברגע שאתה שם את עצמך מול אתגר – אתה יכול להתמודד אתו ולנצח.
לא באתי לחפש תירוצים. באתי להילחם על מה שבשליטתי, על הבחירות שלי. ובסופו של דבר, אני מאמין שאנחנו מתחרטים על ההזדמנויות שלא העזנו לקחת יותר מאשר על הכישלונות.
אז אני אומר לכם – אל תחששו להיכשל. אל תחששו להעז. צאו להתמודד עם הפחדים שלכם, עם מה שמאתגר אתכם. תדליקו את הלהבה הזאת בתוככם ותראו כמה רחוק אתם מסוגלים להגיע.
תודה על כל רגע של תמיכה, על האהבה שהרעפתם עליי ועל המילים החמות והמעודדות, זה חיזק אותי מאוד. אני לא אשכח את זה לעולם.
אוהב אתכם עד הקצה.
עמרי"
