עוד רגע חולפת שנה וכולנו עדיין מחכים
אברהם טל | מחכים
אברהם טל: "אני קורא את ההודעות בקבוצת הוואצאפ עם החברים מבית הספר היסודי שלי במטולה, כמה כאב. זה פשוט כל כך משוגע מה שקורה שם. כולם מחכים לרגע שיוכלו כבר לחזור הביתה, שנראה רחוק כל כך.
ההורים שלי, שנשארו בנווה אטי"ב שבחרמון, שולחים תמונות וסרטונים על איך נראים החיים, כשכל היום שומעים בומים, מטוסים חגים באוויר, חיילים ששוב מילאו את היישוב, שריפות בעמק מול הבית שבו גדלתי כל חיי. נוף ילדותי הולך ונהרס ואני חושב לעצמי כמה שנים ייקח לשקם את הכל.
חברים ומשפחה קרובה, שהחליטו אחרי כמעט שנה שדי, מספיק, הם כבר לא מחכים והעתיקו בלב שבור חיים שלמים מהצפון למרכז.
בקבוצה של המשפחה מתחילות קצת התכתבויות על החג, אם נעשה בכלל חג, מי יארח, מי בכ"ז יצליח לבוא מהצפון, מה כל אחד יכין לארוחה שאיתה נקבל את השנה החדשה.
בראש שלי כל הזמן מהדהד, עוד רגע חולפת שנה. שנה שהחטופים עוד נמצאים שם, אלוהים יודע איפה. שנה שלמה, שכולנו ובעיקר הם עדיין מחכים.
מנסה לקלוט את כל הכאוס הזה שקורה, ולא מאמין. הכל שובר את הלב וכואב בעומקים.
ופה אני מזכיר לעצמי את הנכס הכי גדול שיש לנו כאנשים, כעם – התקווה והאמונה שאת המבחן ההיסטורי הזה שאנחנו נאלצים לעבור, אנחנו נעבור וננצח בו, פשוט כי חייבים.
רק שלא נשכח לרגע אחד, שעוד מעט עוברת שנה וכולנו עדיין מחכים."
מילים: אברהם טל | לחן: אברהם טל, שגיא ברייטנר
סוגר עיניים
מרגיש איך מרחוק
אתה קורא לי
רוצה אותי קרוב
זועק אליי שלא אשכח אותך
ואיך שכחנו שכולנו משפחה
השבועות, החודשים
הזמן חולף מהר
אתה עוד שם
אוי אלוהים מה שאתה עובר
אני ממשיך כאן חי מיום ליום
וזה הזוי מאוד
כולם בשיגעון
כמה, כמה, כמה,
כמה מחכים
וכמה, כמה, כמה,
כמה שחולמים
וכמה, כמה, כמה,
כמה לא חוזרים,
וכמה, כמה, כמה,
כמה חיים
כולם הולכים איתי לשם
בראש מורם
בראש מורם
כל בוקר קם
ונטרק אל המציאות
את עוד שם
ונלחמת על שפיות
אולי בלילה את חולמת
שאת כאן
אם את שומעת
תדעי את לא לבד
והימים והלילות
הכל כבר התערבב
מה מציאות ומה חלום
נלחם לא לוותר
ואיך תגיד שהכל זה לטובה
אולי זה רק בסוף
מבחן לאמונה
כמה, כמה, כמה,
כמה מחכים
וכמה, כמה, כמה,
כמה שחולמים
וכמה, כמה, כמה,
כמה לא חוזרים
וכמה, כמה, כמה,
כמה חיים
כולם הולכים איתי לשם
בראש מורם
בראש מורם
