כמעט חלפה שנה מאז 7 באוקטובר ומאז שהזמר והיוצר אורי אבו נכנס לעולם המוזיקה הישראלית. כמו כולם אורי זרם עם המציאות. את הסינגל הראשון שלו שהיה קאבר ל"יצאנו לרקוד" אותו הגיש בעיבוד כלי מיתר הקדיש לשורדי נובה, ביניהם היה קרוב משפחה שלו שניצל בנס. במהלך השנה הוציא גם את סינגל הבכורה המקורי שלו "לופים" שהתחבר לתקופה, לאחר מכן הגיע "לך" שהתרכז בסיפור האישי שלו של יציאה מהארון וכעת מגיע השיר "חיוכים עצובים" שמסכם שנה מורכבת רגשית במיוחד. בתבונה ובאינטליגנציה רגשית מיוחדת לצד מילים חודרות ללב ומנגינה עוצמתית אורי נוגע בחרדות ברבדים השונים ומפרק אותו לגורמים על מנת להתמודד עם הנושא.
משהו בי לא שקט
הנפש מחפשת רעש
לתת לגוף להתעורר
להילחם גם כשאין טעם
משהו בתוכי שונה
לב עדין בתוך הר געש
ניסיתי גם להתחזק
אף תבנית לא התאימה אף פעם
שוב מפחד מהלילה
מישהו שומע למעלה?
איך אני שוב פעם למטה
מה קורה לי בפנים
לא נרגע גם עם שכטה
הם לא מזהים אותי ככה
וכולם ממשיכים
לובשים חיוכים עצובים
זה לא שלא ביקשתי עזרה
באמת שניסיתי אחרת
חיכיתי לקצת נחמה
איך השמש ברחה לא חוזרת
פתאום מרגיש אדם אחד הם לא מכירים אותי
זה חבל דק בין הדמיון למה שאמיתי
שמישהו יעיר אותי
שמשהו יאיר אותי
שוב מפחד מהלילה …
וכל מה שרציתי נעלם
כל החברה מדברים שהשתנתי
אבא מפחד עליי שאולי אני לא אחזור
לא מיציתי רגעים פשוטים
לא חיבקתי אהבה כמו שרציתי
תן לי הזדמנות לקום מחר
שוב מפחד מהלילה
מישהו שומע למעלה?
איך אני שוב פעם למטה
מה קורה לי בפנים
לא נרגע גם עם שכטה
הם לא מזהים אותי ככה
איך כולם ממשיכים?
לובשים חיוכים עצובים
