הוא רק בן 23 אבל מאחוריו חיים שלמים של מאבק, כאב, תקווה ומוזיקה. רפאל הלר או כפי שחבריו קוראים לו רפא, נולד וגדל בירושלים בבית חרדי אך כבר מגיל צעיר הבין שהדרך שלו עם אלוקים, עם החברה ועם עצמו תהיה אחרת. מערכת החינוך התקשתה להכיל את רוחו החופשית והוא סומן כנער שוליים, חלק מדור הריטלין שהמערכת לא ידעה לטפל בו.
אבל היכן שהמערכת ויתרה המוזיקה ניצחה. הגיטרה הפכה לעוגן, הרחובות של נחלאות לסצנה והקומזיצים עם נערי הרחוב היו בית. שם, בין סמטאות מחניודה להרי ירושלים, נולדה שפת המוזיקה שלו – רוקנרול מחוספס, אמוני וטעון רגש.
אחרי אינספור הסתבכויות ועם פרוץ המלחמה באוקטובר האחרון הוריו החליטו לעבור לאילת. רפא התרחק מהרחוב, עבד בדוכני מזון והמשיך לחלום על היום שבו יעלה על במה.
המפגש ששינה את חייו היה עם המפיק המוזיקלי אלי קשת, שעבד עם עדן בן זקן, קובי פרץ וששון שאולוב. קשת זיהה את הניצוץ בעיניו של רפא ושכנע את הוריו להשקיע את כל חסכונותיהם בחלום של בנם.
כך נולד אלבום בכורה מסקרן בסגנון רוקנרול מחניודה, שילוב בין נשמה ירושלמית, כאב אמיתי וגרוב של רחוב. אל המסע הצטרף נתנאל שטרן, יזם ומדריך רחוב לשעבר שליווה את רפא בנעוריו, והביא לצוות את הבמאי והמפיק עוזי ג׳ורג׳.
ביחד הם יצרו את המיני אלבום החדש “אבא”, הכולל שלוש גרסאות כיסוי ליצירות של אביתר בנאי, אמיר דדון, נתן גושן ושיר זוארץ, כולן עוסקות בדיאלוג עם אבא שמקבל אצל רפא משמעות כפולה – אבא שבשמיים ואבא שבבית. כל שיר קיבל פרשנות אישית, מחוספסת ומרגשת.
רגע לפני יציאת הסינגל המקורי הראשון שלו “ילד ירושלמי”, רפא מוכיח שהכאב של פעם יכול להפוך לדלק של יצירה. ילד השוליים שהמערכת כמעט איבדה הופך היום לסיפור השראה מוזיקלי של תקווה, אמונה וגאולה.
