כמה עוצמה טמונה במשפט "במותם ציוו לנו את החיים". מאחורי כל שם יש עולם שלם – חיוך, חלומות, משפחה ואהבה שלא תזכה להתממש.
בגבורה ובלב שלם מסרו את חייהם, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות כאן בשקט – לקום בבוקר, לחבק את הילדים, לחלום, לשמוח ולאהוב.
אנחנו חיים את החיים שהם כבר לא יזכו לחיות. כל כך הרבה פרחים נקטפו בטרם עת, וזה מחייב אותנו לזכור, להוקיר ולשאול את עצמנו בכל יום: האם אנחנו ראויים למתנה שהם השאירו לנו?
ביום הזה, ובכל יום, נזכור אותם בכאב, בגאווה ובאהבה שאין לה סוף.
יהי זכרם ברוך.
