יוצא האח הגדול אליאב טעטי פרסם ביממה האחרונה דברים נוקבים שמצליחים לעורר שיח אחר לגמרי מזה שכולנו התרגלנו אליו סביב מיכל הקטנה. לא דרמה סביב עוגות לא ריבים עם ילדים ולא הצהרות משפחתיות. הפעם מדובר בשיר.
טעטי מבהיר כבר בפתיחה שהוא לא נוהג להתערב בחיים האישיים של אחרים ולא מתכוון להטיף מוסר על בחירות פרטיות. כל אחד לדבריו אוכל את מה שהוא מבשל. אבל יש רגעים שבהם קשה לו לשתוק.
הנקודה שהציתה אצלו את הסערה הפנימית היא שורה מתוך השיר יהודה יהודה יסחורה. המילה סחורה בהקשר הזה היא זו שמטרידה אותו באמת. מבחינתו ברגע שגבר מתויג כסחורה השאלה הבלתי נמנעת היא מה לגבי נשים. אם גבר הוא סחורה אז גם אישה סחורה כך בלי פילטרים.
טעטי מדגיש שמעבר לאי הנוחות האישית שלו מה שמקומם אותו באמת הוא השתיקה. הוא טוען שלא ראה אפילו אישה אחת שיצאה נגד המסר לא פוסט לא ביקורת לא גינוי. גם הקהילה הגאה שלדבריו מתיימרת להוביל מאבק בהחפצה ובהקטנת נשים שותקת במקרה הזה.
כדי לחדד את הטענה הוא מציב תרחיש הפוך. תחשבו הוא אומר שקבוצת גברים הייתה שרה שיר עם המילים שירה שירה יסחורה. לדבריו הרשת כולה הייתה בוערת תוך דקות. ועדיין כשהכיוון מתהפך הכול עובר בשקט יחסי.
מבחינתו מדובר בצביעות שמחלחלת עמוק לשיח הציבורי. הוא פונה ישירות לנשים וטוען שכל עוד המאבק נגד החפצה יתנהל רק מול הצד הגברי בלי ביקורת פנימית הוא לא יוביל לשוויון אמיתי. אם שוויון הוא המטרה הוא אומר אז הוא חייב להיות דו כיווני.
בלי דרמות מיותרות ובלי רעש תקשורתי מתוזמר אליאב טעטי מציף כאן שאלה שקטה אך חדה כזו שנוגעת לא רק לשיר ספציפי אלא לדרך שבה אנחנו בוחרים על מה להתרגז ועל מה להחליק בשתיקה.
