סיפור לא שגרתי בעולם המוזיקה הישראלית יוצא היום לאור: שיר של אריק איינשטיין, שהוקלט בשנת 1976 ונעלם מאז, נחשף לראשונה אחרי כמעט חמישים שנה. זהו גילוי נדיר שמתעורר לחיים בזכות שילוב של זיכרון, מקריות וטכנולוגיה.
ההקלטה המקורית נעשתה באולפני טריטון בכיכר המדינה, אותם אולפנים שבנה טומי פרידמן ז״ל. באותו יום התכנסו שם נגנים מיתולוגיים כמו אהרל׳ה קמינסקי בתופים ושלמה ידוב וחיים קריו בגיטרות. על העיבוד ניצח יוני רכטר, ממש בתחילת דרכו העצמאית אחרי שעזב את כוורת. שלום חנוך נכח גם הוא באולפן וליווה את התהליך מבחוץ.
ובתוך כל ההתרחשות הזו עמד נער בן 16. גיא מרוז, תלמיד כיתה י׳, הלחין לחן למילים של יהונתן גפן והגיע אל איינשטיין בזכות שלום חנוך שהיה חבר משפחה. איינשטיין שמע, אהב והקליט. עבור מרוז זו הייתה חוויה כמעט לא הגיונית, אבל כמו שקורה לעיתים בשוק המוזיקה, השיר לא נכנס לתקליט ונותר במגירה. כמעט חמישה עשורים.
מרוז לא ויתר. במשך 48 שנה ניסה לאתר את המאסטר המקורי, אך ללא הצלחה. ואז, כמעט כמו תסריט, קיבל שיחת טלפון מיואב קוטנר, שהכיר את הסיפור. בארון ישן בגלגלצ נמצא סרט ההקלטה. לאחר עבודת שחזור טכנולוגית מעמיקה ההקלטה חזרה לאיכות שהפתיעה גם את היוצרים.
יוני רכטר חזר לעבוד על השיר, הפעם יחד עם אלעד אדר ונגנים מהדור החדש ויצר גרסה נאמנה לרוח תקופת שנות ה 70 עם עדכונים עדינים. הכל נעשה בתיאום מלא עם משפחת איינשטיין.
גיא מרוז סיפר שחווה התרגשות עצומה כאשר קוטנר מצא את הקלטת ובהמשך כאשר רכטר הסכים להפיק מחדש את השיר הראשון שהלחין בחייו. יוני רכטר עצמו סיפר כי ביקש לשמר את האווירה המקורית של התקופה ולגעת בעדינות בחומר המקורי. אמיר איינשטיין ציין כי למשפחה הייתה במשך שנים רק גרסה באיכות נמוכה שלא ניתן היה לעבוד איתה, אך הפעם הגיעה אליהם הקלטה באיכות שמאפשרת לשיר סוף סוף לצאת.
כעת, אחרי חמישים שנה, השיר האבוד של אריק איינשטיין נחשף לציבור לראשונה, ביום השנה ה 12 למותו.
לכתבות נוספות בקים קונקשנ'ס לחצו כאן* לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*
