אחרי 11 שנים של שקט אלבומי, יוני רועה חוזר ובגדול עם "מפוזרים", פרויקט מוזיקלי חדש שמרגיש כמו לב חשוף ומדויק. רועה, אחד היוצרים היציבים והמוערכים במוזיקה הישראלית, לוקח את כל מה שהצטבר אצלו בשנים האחרונות ומניח על השולחן יצירה שלוקחת עמדה, מרגשת ומבקשת להזכיר לנו מי אנחנו.
האלבום כולל 10 רצועות. חמישה שירים חדשים שעד היום לא שמעו אור יום ועוד חמישה סינגלים ששוחררו לאורך השנים אבל מעולם לא מצאו לעצמם בית מסודר. עכשיו הם סוף סוף מתכנסים למקום אחד – נקי, ישיר ואמיתי.
כבר מהרגע הראשון מבינים לאן רועה מכוון. השיר הפותח, "פוליטיקה", שם מראה על המציאות המקומית. רועה מדבר דרך המוזיקה על שיח ציבורי שמטפס מיום ליום, משתלט על כל מרחב ולעיתים מסתיר את כל מה שטוב, יפה ומצליח כאן. "לא הכל זה פוליטיקה" הוא משפט שמגדיר היטב את הטון: רועה מבקש להזכיר לנו שיש כאן עוד הרבה מעבר למה שמרעיש ברשתות.
"הרגשתי צורך לצאת עם האלבום הזה מתוך שליחות", הוא מסביר. "יש תחושה שהמדינה מאבדת כיוון. שהשיח הפך למפלג ושמחק את המכנה המשותף שהיה כאן שנים. רציתי להזכיר שיש פה עוד תקווה, עוד לב".
בין השירים שמושכים תשומת לב מיוחדת נמצאת "שורדת" – בלדה על ישראל כפי שהוא רואה אותה. כזו שנשארת עומדת למרות הכל. רועה מצליח להעביר גם דאגה וגם אמונה ובטקסט אישי הוא מודה: "מאז שכתבתי את איזו מדינה, המצב רק הולך ומחמיר לצערי. כל שנותר לי הוא לכתוב, לשיר ולדבר אל לבם של אנשי התקווה".
האלבום כולו עטוף באותה רוח – ניסיון לאחד, להזכיר מה מחזיק אותנו ולמצוא רגעים של יופי בתוך רעשי היומיום. רועה ממשיך להיות אחד מהיוצרים שמחברים בין מזרח למערב, בין לב חשוף לבין אמירה חברתית ומאחוריו כבר יותר מ־1500 שירים שכתב והלחין. בין הלהיטים הבולטים שלו: "פרי גנך", "זודיאק", "נמס ממך", "איזו מדינה", "כותל המזרח", "חברים בכל מיני צבעים" ועוד. לאורך השנים שיתף פעולה עם שלומי שבת, שרית חדד, חוה אלברשטיין, גליקריה, שייקה לוי ונורית גלרון.
"מפוזרים" מרגיש כמו אלבום שנולד בזמן הנכון. יצירה שמבקשת רגע לעצור את הרעש ולהחזיר את הלב לקדמת הבמה.
לכתבות נוספות בקים קונקשנ'ס לחצו כאן* לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*
