אחרי חודשים של ציפייה, המחזמר "היפה והחיה" עלה סוף סוף על הבמה במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב. זהו סיפור האהבה המיתולוגי שכולנו גדלנו עליו, על נסיך שהפך לחיה, על צעירה שוברת מוסכמות ועל קסם שמשנה גורלות. והגרסה הישראלית שלו? היא הפקת ענק שלא נראתה כמותה בישראל, עם עשרות שחקנים, תפאורה עוצרת נשימה, תלבושות מרהיבות ושירים בלתי נשכחים. העובדה שמדובר בגרסה הרשמית של דיסני, בהשראת המחזמר האייקוני מברודוויי, רק מוסיפה לקסם.
במרכז הסיפור, מי שגונבת את ההצגה היא ליהי טולדנו, שקיבלה את התפקיד הנחשק של בל. טולדנו לא רק שרה מדהים, אלא גם מביאה לבמה אנרגיות של כוכבת אמיתית. ולצדה, איך אפשר שלא לדבר על יחזקאל לזרוב בתפקיד החיה? הוא מוכיח פעם נוספת שהוא יודע להתמסר לדמות, גם אם היא מכוסה בפרווה. השניים האלה יוצרים על הבמה כימיה שאי אפשר להתעלם ממנה.
אבל החגיגה האמיתית נמצאת גם מסביב. חני נחמיאס חוזרת לדמותה האייקונית של גברת תיון, תפקיד שהיא מזוהה איתו כבר שנים ומוכיחה שקלאסיקה אף פעם לא מתיישנת. מי שאחראי על הפן הקומי הוא אוראל צברי, שמגלם את מר שעוני (קוגסוורת') בכריזמה וקצב מדויק. ואיך אפשר בלי בן פרי שמגלם את לומייר השרמנטי בווירטואוזיות שמוסיפה עוד מימד של וואו לכל ההצגה. ליהוק כזה רק מוכיח כמה ההפקה הזאת לקחה את עצמה ברצינות.
כל ההפקה הזו מנוהלת ביד רמה על ידי הבמאי האהוב והמוערך משה קפטן. הוא לקח את הסיפור המוכר ויצק בו רוח חדשה ומרשימה. השירים הנפלאים והבלתי נשכחים שהפכו לפסקול ילדות עבור רבים, מקבלים עיבודים מוזיקליים עשירים ומרגשים. מהתזמורת החיה ועד האפקטים המרהיבים, הכל נוצץ, הכל גדול והכל מרגיש כאילו נלקח מברודוויי.
כולנו גדלנו על הסרט של ״היפה והחיה״ של דיסני, אבל לראות את הסיפור הזה מתעורר לחיים על הבמה זו כבר ליגה אחרת. בתור מי שראה את המחזמר גם בחו"ל, אני יכול לומר בביטחון: הגרסה הישראלית לא נופלת ממנו. היא מצליחה לרגש, להצחיק ולהחזיר אותנו בדיוק לאותו קסם ישן, רק בגרסה חיה ובעברית שגורמת לך לצאת מהאולם עם חיוך ותחושת פלא.
