זהו סיפור אהבה עדין בין סטודנט לסטודנטית לרפואה, על רקע קורס אנטומיה.
אורן – בחור חושב, רגיש ולמדן, ששואף להתבלט אף שבטבעו הוא נחבא אל הכלים ונושא עמו צלקות חברתיות מילדותו, פוגש בלילך – יפהפייה, חדת מחשבה ועצלה, נקבת אלפא במלוא מובן המילה, ומתאהב עד כלות.
אורן מתגייס לעזרתה של לילך במעבדת הנתיחה, אך מגלה שהוא זה שנזקק להצלתה. כך נרקם לו סיפור אהבה זהיר ומאופק המבקש להתממש.
לילך אניגמטית עבור אורן, וככל שמתפתח הסיפור בניהם מתרבים סימני השאלה לגביה, עד לרגע אחד שבו האדמה נשמטת מתחת לרגליו…
סחרורו של אורן מתעצם עוד יותר על רקע ההתעמתות הגרוטסקית עם קורס אנטומיה ומראות חדר הנתיחה, וכך צפות שאלות פילוסופיות על אודות החי והמת, הגוף והנפש, החלום ומימושו.
אורן נדרש להתעמת עם ההגדרה העצמית שלו, עם שמרנותו ועם צלקות הילדות שעיצבו אותו, על מנת לגבש את השקפתו המחודשת על כל מה שהכיר וחשב שידע. ולקבל החלטה.
"הבטתי בה המום. בחצי הדקה הבאה עברתי ביעף בין כל שלבי האבל.
לא ידעתי למנות אותם בזמנו, אבל כשאני חושב על זה עכשיו,
לא הגעתי לשלב חמש – קבלה.
נתקעתי איפשהו בין שלב המיקוח לשלב הדיכאון.
היא נתנה לי לספוג את המידע בשקט ולא אמרה דבר במשך זמן מה"…
נדב טולדנו: "הסיפור מתרחש בחיפה, עיר שבה רכשתי את השכלתי ובה התגוררתי בעת שעבדתי בפקולטה לרפואה של הטכניון. הוא נכתב מתוך ההבנה שהמשיכה שלנו לזולת תלויה לחלוטין בפרספקטיבה שלנו לגביו, וכיצד אותו גוף/צורה יכול להיתפס ע"י אדם בעת ובעונה אחת כמושך וכדוחה, כאובייקט מיני וכאובייקט אינטלקטואלי, ברגש ובקרירות, בשוויון נפש ובחרדה. תעלומת הגוף האוניברסלי ונטל המשמעויות שהוא טומן בחובו הציבו בפני שאלות מסקרנות".
***
נדב טולדנו, 46, גר בקיבוץ פרוד שבגליל העליון, נשוי ואב לשתי בנות. מרצה לאנטומיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת, ובחוג לפיזיותרפיה של אוניברסיטת חיפה. "לילך" הוא לו ספר הביכורים, שזכה למענק תמיכה מטעם המרכז לספריות וספרות בישראל.
