חברים ואמנים נפרדים משי כרם, העיתונאי, המפיק ומנהלה הוותיק של דנה אינטרנשיונל, שהלך לעולמו בגיל 61. אחיו, הבמאי אלון ויינשטוק, הודיע על מותו ביום ראשון, 15 בנובמבר.
כרם נולד בשם שי ויינשטוק וגדל בבית דתי בפתח תקווה. אמו, יהודית, היא אשת חינוך וסופרת. את דרכו בעיתונות החל ב״העולם הזה״, שם אימץ את שם המשפחה כרם. משם המשיך ל״ידיעות אחרונות״ ובהמשך ערך את מגזין הנוער ״ראש אחד״.
בתקופתו כעורך ״ראש אחד״ הכיר את דנה אינטרנשיונל. לקראת אירוויזיון 1998, כשהתקשה למצוא מימון לנסיעה ולהכנות, השמיע להוריו הקלטות שלה וביקש את עזרתם. הוא נסע איתה לברמינגהם כמנהל האמנותי וכמפיק של ״דיווה״, השיר שהביא לישראל את המקום הראשון. אחרי הזכייה עזב את המגזין והפך למנהלה האישי ולמפיק שלה.
ב־2008 כתבו השניים את ״כאילו כאן״, שביצע בועז מעודה כנציג ישראל באירוויזיון. ב־2014 שפט כרם לצד דנה בתוכנית הריאליטי ״ישנן בנות״ בערוץ 24, שבה חיפשו חברי הפאנל את להקת הבנות הבאה של ישראל. בהמשך הופיעו השניים יחד ב״דנה קמה״ וב״המטבח המנצח VIP״.
החברים והאמנים נפרדים
ירדנה ארזי
שי כרם זכה להגשים חלומות גדולים שנראו לפעמים בלתי אפשריים, לייצר רגעים שעשו היסטוריה וללכת שנים ארוכות של שותפות מקצועית ואמנותית עם דנה אינטרנשיונל. הילד הדתי מפתח תקווה שהגיע עד המקום הראשון באירוויזיון וגם סלל דרך לאחרים. עצב גדול היום וחיבוק גדול ממני לבני משפחתו, לילדיו ולדנה היקרה
יואב גינאי
שי היה מוכשר, ידען, יצירתי, מצחיק על דמעות ובעל לב זהב.
דורון מדלי
כולם מפרסמים תמונות נורא רציניות שלך בזמן שהיית מנהל הקרקס. האיש עם המבט והחיוך המשוגע. הכי מצחיק. הכי מוטרף. הכי מטורלל.
תודה עליך שייקה. על דנה. על הניצחון ששינה את ההיסטוריה. על שיחת הטלפון שלא אשכח לעולם: ״מתוקי ברוך הבא למועדון מצומצם מאוד של משוגעים. אף אחד לא יבין אותנו לעולם חוץ מאיתנו.״ יהי זיכרון היותך ברוך ויעלה לנו תמיד חיוך
בן אל תבורי
הלב שלי פשוט מתרסק! הרבה זמן שלא הרגשתי שבור כלכך.
אנשים לא יודעים אבל בתקופה הכי אפלה בחיים שלי היית שם חיזקת אותי תמכת בי מה שאף אחד לא העיז אתה עשית בשבילי
יקח לי הרבה זמן להתאושש מהמחשבה שאתה לא כאן יותר ת.נ.צ.ב שי היקר
ובבקשה שמישהו יגיד לי שאני חולם
עופר מנחם
שי אהוב שלי,
אני בהלם ובכאב בלתי נתפס. חבר יקר, שותף לדרך, קולגה אמיתי ובן אדם נדיר, שהיה חלק בלתי נפרד מחיי במשך שלושים שנה.
רק לפני שלושה ימים עוד דיברנו… והיום, בהפתעה קשה ומטלטלת, אתה כבר לא כאן.
הדממה צורבת, הלב שבור, והעולם מרגיש פתאום ריק יותר בלעדיך.
נוח על משכבך בשלום, חבר אהוב שלי.
ניקה
המומה וכואבת את לכתו של שי כרם. היינו שכנים, וכל כך הרבה זיכרונות יפים צפים בי עכשיו… עצוב כל כך. יהי זכרו ברוך.
ניקול ראידמן
אני לא מעכלת
אני לא מאמינה שיותר לא נדבר !
רק בשבוע שעבר דיברנו !!!!
אין ולא יהיה אדם נקי ונשמה ענקית כמו שי !
יהיה זכרך ברוך חבר יקר שלי !
כמה מילים אישיות על שי
שי כרם היה חבר טוב. הוא ליווה אותי לאורך השנים, תמיד ידע לתת עצה טובה ותמיד פרגן. הוא נתן מעצמו בנדיבות, עם החיוך הזה שלו.
כשהייתי באודישנים ל״כוכב נולד״, שי הגיע אליי במיוחד כדי להכין אותי לאודישן. הוא אפילו כעס עליי כשבחרתי לשיר שיר לא שלי. את הרגע הזה אני זוכרת היטב. הוא רצה שאביא לאודישן משהו שהוא באמת שלי.
היו גם הרבה שיחות בלי שום אירוע מיוחד. לפעמים דיברנו סתם על העבודה שלי, ותמיד היה לו משהו חכם להגיד שעזר לי לחשוב על הדברים אחרת. כשהעליתי את האתר החדש, הוא שלח לי הודעה:
בהצלחה ממוש. שאפו. זה נראה הסטרי. מאוד מעריך אותך על הדרך, ההתמדה והכשרון ותזכרי שאני תמיד אשמח לעזור במה שאפשר. עכשיו רק ראיתי ועשית לי חיוך של גאווה
עניתי לו ״תודה רבה, זה הדדי״. והוא ענה:
מזכירה לי את עצמי. שעשיתי את זה. איך אהבתי. כייף לך
אני קוראת את ההודעות האלה עכשיו ושומעת את הקול שלו. את ה״ממוש״, את הפרגון, את ההצעה לעזור. ככה אני אזכור אותך, שי. תודה שהיית חבר שלי. אתה תחסר לי.
יהי זכרו ברוך